ארקיע
חברת ארקיע ממוזגת היום עם חברת אל על ומחזיקה חלק ניכר ממניותיה. נשמע מזהיר, אבל ההתחלה של ארקיע הייתה לא פשוטה והחברה הייתה צנועה ביותר.
חברת ארקיע החלה את דרכה בשם חברת אילתה. חברה זו הוקמה בסיועה של חברת התעופה הלאומית של ישראל – אל על. יעודה של החברה היה טיסות פנים ארציות בלבד. ב-61 קיבלה החברה את שמה הנוכחי והיא מילאה את ייעודה היטב, עד שלאחר ששת הימים, החברה החלה לטוס גם מעבר לגבולות המדינה, בעיקר לאיזור מצרים.
היום החברה מטיסה ליעדים רבים, וככל הנראה מספר היעדים עולה עם הזמן:
יעדים בארץ
חברת ארקיע מטיסה לאילת, קריית שמונה, וכל רחבי הארץ. זמן הטיסה מדרום לצפון אינו עולה על שעתיים. בין שדות התעופה בה פועלת חברת ארקיע ומשם מתבצעות ההמראות והנחיתות : חיפה, ראש פינה, קריית שמונה, ירושלים, תל אביב, בן גוריון, אילת.
יעדים בעולם
ביעדים אלה פועלת החברה בעיקר בטיסות שכר. החברה טסה לאירופה, אגן הים התיכון, כולל רודוס, טנריף, מלגה, קפריסין ואיים ביוון . גם הערים הקלאסיות באירופה אינן נזנחות והחברה מגיעה בין היתר לפריז, לונדון, אמסטרדם וערים נוספות.
ממוצע הטסים בחברה בשנה עומד על מיליון נוסעים בטיסות הבינלאומיות והפנימיות. ארקיע עוסקת בשיווק ישראל כיעד תיירות מועדף על ידי תיירים ממדינות רבות. החברה מפעילה טיסות שכר לחו"ל מחכירה מטוסים ונותנת שירותי בידוק.
כיום מפעילה חברת ארקיע טיסות סדירות לירדן. החברה מחזיקה סניפים בארץ ובעולם. המשרדים הראשיים של החברה נמצאים בשדה דוב, ומשם היא מפעילה גם את שירותי הטיסה וגם פעילות עסקית שיווקית.
צי המטוסים
לחברת ארקיע 11 מטוסים וכרגע היא המובילה את ענף הטיסות בתוך גבולות המדינה. למעלה ממיליון נוסעים בשנה נהנים משירותיה של חברת ארקיע לטיסות פנים ארציות וגם טיסות לחו"ל, ליעדים אותם ציינו למעלה. לחברה שני מטוסי בואינג 757-300, ארבעה מטוסי ART 72, וארבעה מטוסי דאש 7.
לאחרונה רכשה החברה שני מטוסי 'אמברר' ב- 70 מיליון דולר, שיטוסו ליעדים בארץ ובאירופה, ויוכלו לטוס אף למוסקווה ולקייב. במטוסים אלה יש 122 מקומות.
ארקיע – שירותי תיירות בארץ ובעולם
מעבר להיותה חברת תעופה, ארקיע מתמחה בתיירות ומציעה מגוון אפשרויות של חבילות נופש, שכירת רכבים, טיסות זולות, בבתי מלון ובתי הארחה. לחברה שירות לקוחות ומכירה מקצועי שיכול לעזור ליחידים וקבוצות בארגון טיולים, אירועים ופעילויות שונות בחו"ל ובארץ. גם מבחינה עסקית, עסקים וחברות רבות הם לקוחות ארקיע – בנק דיסקונט, בנק לאומי, חברת הדלק סונול ועוד רבים. אז אילו שירותים מציעה החברה? אפשר לחלק את התשובה לארבעה חלקים:
- ארקיע אינטרנשיונל. ארקיע אינטרנשיונל בונה מוצרי נופש ותיירות בלעדיים על פי צרכיו ודרישותיו של התייר הישראלי הממוצע. שירות זה מאפשר טיסות לעשרות יעדים באירופה ובכלל במדינות חוף הים התיכון. חבילה בשירות זה תכלול עוד תוספות כמו חבילות סקי, אופציות לינה ,הסעות ברכבת או הפלגה בים.
- ארקיע טרוול. שירות ארקיע טרוול פונה לתיירים הבאים לישראל מחו"ל. בשירות זה נכללים שיווק טיולים באתרים שונים בישראל, בתי מלון וחבילות מוזלות וייחודיות. שירות זה ניתן דרך משרדי נסיעות ארקיע טרוול הממוקמים בכל מדינות אירופה, והוא ספק התיירות של חברת התיירות LCC, בשמה המוכר יותר לופטנזה. ארקיע טרוול בונה תכניות ספציפיות המתאימות לתיירות בישראל
– כמו לקבוצות נוצריות, ביקור באתרים הקשורים בדת, כנסים בילאומיים וכמובן טיולי משפחות רגילים. כמו כן החברה מעניקה שירות מיוחד לחולים הזקוקים לעבור טיפול או ניתוח בארץ. משרדי החברה משווקים מידע לגבי האופציות העומדות בפני תייר לקראת ביקורו בישראל.
- כנפי ארקיע. שירות זה מותאם לאנשי עסקים וחברות ועוסק בטיסות עסקים. פעילות בתחום הזה משמעותה טיסות שכר מסוגים שונים, בתי מלון ושכירת רכב וטיפולי VIP מיוחדים לאנשי עסקים כמו אישורי כניסה, ביטוח נסיעות ועוד. כנפי ארקיע מתאימה חבילת טיסה לאיש העסקים הצריך לעיתים להסדיר טיסה או מספר טיסות מורכבים לפי לוח הזמנים שלו, תוך כדי חסיכה מבחינת זמן וכסף.
- תחזוק של מטוסים. צד זה של חברת ארקיע אומנם לא תיירותי אבל חשוב במעמד הבינלאומי של החברה. השירות מפעיל את מכון הבדק לאחזקת מטוסים, חברת בת המשפצת דגמי מטוסים מסוגים שונים. מכון זה מציע שירותים לא רק לצי האווירי של חברת ארקיע ושל חיל האוויר אלא גם לחברות בחו"ל. כך נעזרות חברות תעופה משאר העולם בחברת ארקיע בעת תיקון מטוסים. במכון יש גם מרכז הדרכה המכשיר טייסים, מהנדסים ודיילים לעבודה בחברות התעופה.
סיום , נציין את ארקיע ספיישל. בארקיע ספיישל אפשר להזמין טיסות מותאמות אישית מבחינת זמנים וסוג המטוס. שירות זה מאפשר לטוס לכל יעד לפי הדרישות האישיות של הנוסע - אפשר לקבוע את מועד הטיסה, מאיזה מזון יהיה אפשר להנות במהלך הטיסה ולמעשה כמעט כל בקשה מתקבלת. המטוסים של ארקיע ספיישל מגיעים בגדלים שונים – למספר מצומצם של אנשים או לקבוצה גדולה. כך מציעה ארקיע ללקוחות פרטיים וחברות להשתמש בשירות הספיישל בדרך יצירתית – אם זה לחגוג אירוע חגיגי, כמתנה, או פרסומת לארגון מסחרי על מטוס קל שיטוס ברחבי הארץ.
ארקיע – פרשת גאורגיה
כולם זוכרים את המלחמה שפרצה בין גיאורגיה לרוסיה בקיץ האחרון. נכון, אין הרבה בין ישראל לגיאורגיה, אבל תיירים ומטיילים ישראלים ביקרו במדינה בזמן המשבר. חלק גדול מאותם מטיילים רצו לחזור לארץ, ונדרש מישראל להפעיל טיסות מיוחדות כיוון שלוח הזמנים הרגיל לא הספיק בשביל להעביר את כל הנוסעים. התהליך של העברת הנוסעים לארץ היה בעייתי ועורר מחלוקת בין הממשלה לחברות התעופה וביניהן גם ארקיע.
הסתבר כי הטסת האזרחים לארץ דרך ארקיע נתקלה בבעיות טכניות ומכאן החלו הצדדים להעביר את האחריות מאחד לשני. חלק מהצדדים טענו כי חברת ארקיע הפעילה את הטיסות באופן איטי מדי. ידוע כי ארקיע היא חברת התעופה היחידה האחראית על טיסות לעיר טיביליסי שבגאורגיה וממנה לישראל. אך השאלה על מי מוטלת האחריות לבעיה לא ברורה – מצד ארקיע נאמר כי משרד החוץ הוא שלא אישר את המראת טיסת החילוץ לגיאורגיה, וכשהתקבלה ההחלטה היו כבר כל מטוסי ארקיע באוויר בטיסות לאיזורים שונים.
במסכי הטלויזיה היה נראה בבירור כי התיירים הישראלים בחלקם חשו פחד ולעיתים גם פניקה. נראה קצת אבסורד להיות בלב איזור מלחמה דווקא בחופשה מחוץ לישראל והמזרח התיכון. האזרחים רצו לחזור הביתה במהרה, והיה לחץ גדול על האוטובוסים לשדה התעופה – עצבים, צעקות ומה לא. כל זה היה בבוקר תחילת אירועי הלחימה באיזור. לקראת הצהריים נראה היה שארגון החילוץ מתקדם באופן יותר מוצלח. במקום ארקיע, נשלחו מטוסי אל על להסיע את המטיילים הביתה. עוד ועוד אוטובוסים נסעו לשדה התעופה, אך למרות זאת נשארו כ250 אנשים שלא היה להם מקום בטיסה – ממש לא נעים. לבסוף נשלח מטוס נוסף שאסף את שאר אלו שרצו לשוב לישראל.
מעבר למידע היבש , התקרית בין גיאורגיה לרוסיה הראיתה צדדים דיפלומטיים וגם מסחריים ותחרותיים אצל ארקיע ואל על. בזמן המשבר שוחחה שרת החוץ ציפי לבני עם אקה טקשלשווילי, חברה בממשלת גיאורגיה, ואמרה לה תודה על המאמצים והעזרה לישראלים במהלך העברתם לישראל. היחסים הדיפלומטיים עם גיאורגיה המשיכו כאשר ישראל הבטיחה לשלוח עזרה המוניטרית למקום עד סיום המלחמה. דיון לגבי מהות המלחמה והאינטרסים של רוסיה החל בתקשורת הישראלית. ישראל אכן שלחה עזרה רפואית שהתבטאה בציוד, תרופות ומכשירים רפואיים שונים לשטח המדינה. בתחום המסחרי אפשר לראות תחרות ברורה בין אל על לארקיע על מי ישתתף בחילוץ הנוסעים, מה שגם אולי הצית את הויכוח על תהליך חילוץ הישראלים: מצד אחד משרד החוץ וההתנהלות הבירוקרטית האיטית שנקט השפיע בודאי. אבל מצד שני, חברות ארקיע ואל על רצו שתיהן לחלץ את הישראלים ולתת לעצמם מעמד לאומי ותדמית של חברת התעופה הגדולה בישראל. במקרה זה יצא שאל על זכתה במעמד, אך זו אינה מראה לאיכות של חברות התעופה. הרי אותה טיסת חילוץ הייתה עולה למדינה פחות כסף בחברת ארקיע. מתסבוכת זו אי אפשר להסיק שחברת אל על טובה מארקיע או להפך, מה שכן – תחרות מסחרית היא לא הדבר הכי מוסרי כשמדובר בחילוץ ישראלים מחו"ל.